החלטה בתיק רת"ק 22247-07-12

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כבוד השופט י' טורס) מיום 28.5.12 בת"ק 30789-01-12 שבו התקבלה רק בחלקה תביעתו של המבקש כנגד המשיב (" פסק הדין").

הבקשה מכוונת כנגד דחיית חלק מתביעתו של המבקש ולאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה החלטתי לדחותה.

תביעת המבקש בבית המשפט קמא נסבה על נזק שנגרם לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 6.4.11 (" התאונה"). המבקש טען כי בניגוד להתחייבותו לא הסדיר המשיב את תיקונם של כל הנזקים שנגרמו למכונית המבקש כתוצאה מהתאונה ולפי דו"ח שמאי שנערך לבקשתו הוערך הנזק, אף לאחר תיקון המכונית, בסכום של כ-3,600 ש"ח. בנוסף תבע המבקש נזקים עקיפים ובהם התשלום לשמאי, אי שימוש במכונית בתקופת שהייתה במוסך לצורכי תיקונים, עגמת נפש, שכר טרחת ייעוץ משפטי ובסך הכול 8,200 ש"ח (כולל סכום הנזק שהוערך על ידי השמאי מטעמו).

קודם למתן פסק הדין אפשר בית המשפט קמא למשיב (אשר בהסכמתו צורף לתביעה כנתבע במקום בת זוגו) להגיש חוות דעת של שמאי מטעמו. לאחר שמיעת דברי הצדדים ועיון בראיותיהם חייב בית המשפט קמא את המשיב לשלם למבקש סכום של 3,000 ש"ח . הוא נימק את קביעתו בכך שלפי הראיות שבפניו (ובכלל זה חוות הדעת של שמאים) ובהתחשב בשווי השוק של רכבו של המבקש והיותו בעל עבר תאונתי, הסכום שאותו הוא פסק משקף אל נכון את מידת האחריות שבה יש לחייב את המשיב.

בבקשה שבפני טוען המבקש שיש להתערב במסקנותיו של בית המשפט קמא ולחייב את המשיב במלוא סכום התביעה. טענתו העיקרית היא שמפסק הדין משתמע שהסכום שבו חויב המשיב משקף רק את הנזק הישיר וכי בית המשפט קמא התעלם מן הנזקים העקיפים שאותם הוא תבע.

לא מצאתי בטענותיו של המבקש עילה להתערב בפסק הדין.

מתן רשות לערער על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מעין זה שבפנינו, מוסדר בסעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984(" החוק"), המורה כי: 

"פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי ; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד ".

נפסק כי העתרות לבקשות רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות  תעשה בריסון ובאיפוק. לעניין זה יפים גם דבריו של המחבר א' גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, 853 (מהדורה עשירית, 2009)), שם נאמר:

"רשות ערעור על פסק-דינו  של בית-משפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה. כאשר מדובר על נושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד-משמעית, לא תינתן, בדרך כלל, רשות ערעור. זאת, אפילו מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית, אלא אם כן מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה, כאשר רצוי שלא להנציח פסק-דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, בנסיבות שבהן עולה שאלה משפטית או ציבורית עקרונית. קל וחומר כך, בתביעות קטנות. בתביעות מעין אלה, הרשות תינתן אך בנסיבות שבהן יש עוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".

ניתן לכן לומר כי זכות הערעור הוגבלה על ידי הוראת סעיף 64 לחוק והמחוקק, שנתן בידי בית המשפט את שיקול הדעת אם להרשות את הערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות אם לאו, היה מוכן להשלים עם האפשרות שערכאת ערעור לא תתערב בפסק דין מוטעה, ובלבד שתושג תכלית קיומו של בית המשפט לתביעות קטנות ושהתוצאה לא תהיה בגדר עיוות דין או עוול זועק.

על רקע שיקולים אלה נראה לי שראוי לדחות את בקשתו של המבקש מפני שעל אף היריעה הרחבה של טענותיו לא שוכנעתי שהתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא היא בבחינת עיוות דין או עוול זועק ומכאן שלא מתקיימות הנסיבות המצדיקות התערבות בפסק הדין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום,  כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: